וַיְצַ֨ף שְׁלֹמֹ֧ה אֶת־הַבַּ֛יִת מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֣ב סָג֑וּר וַיְעַבֵּ֞ר (ברתיקות) [בְּרַתּוּק֤וֹת] זָהָב֙ לִפְנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָֽב׃

אֶת הַבַּיִת. בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.

וַיְעַבֵּר. לְשׁוֹן בְּרִיחִים.

בְּרַתּוּקוֹת. שַׁלְשְׁלָאוֹת.

וַחֲפָא שְׁלֹמֹה יַת בֵּיתָא מִלְגָיו דַהֲבָא טָבָא וְאַעְבֵּר בְּשִׁלְשְׁלָן דִדְהַב קֳדָם בֵּית כַּפּוֹרֵי וַחֲפָהִי דַהֲבָא:

ויצף שלמה וגו׳. בא לומר שזהב צפוי ההיכל הנעשה בפנים, היה זהב סגור, כמו של בית קדשי הקדשים:

ויעבר. עשה בריחים משלשלאות זהב לפני המחיצה:

ויצפהו. על המחיצה יאמר:

ויעבר. הוא התרגום של בריחים:

ברתוקות. בשלשלאות, כמו (ישעיהו מ יט) ורתוקות כסף:

ויצף ואח"כ צפה את ההיכל זהב סגור ר"ל את הקירות עד התקרה:

ויעבר ברתוקות זהב לפני הדביר, ר"ל כי הדביר שהוא מחיצת אמה טרקסין היה בנוי מאבנים ולא היה מצופה בארזים כמבואר מדברי חז"ל (בב"ב דף ג'), ולא היה יכול לצפות זהב על האבנים לכן עברו תחלה ברתוקות זהב, ועל הרתוקות צפה זהב, באופן שהרתוקות היו קבועים באבנים ועליהם הזהב שבזה קלט את הציפוי ויחזקהו בל ימוט, וכבר כתב מהרי"א שנודע במלאכת הזהב שאין ראוי לצפותו על אבן כי מפני לחות האבנים יחשיך ויפסד קודם זמנו, ולמ"ש מהרי"א שקומת אמה טרקסין לא היה רק עשרים אמה ועשר אמות למעלה היה פנוי שיכנס עשן הקטורת יל"פ שעל החלל הזה העבר רתוקות זהב כמעשה שבכה, אך כ"כ שדעת חז"ל שהיה קומת הקיר שלשים אמה:

ויצף שלמה את הבית מפנימה וגו'. ר"ל שכבר צפה שלמה את הבית הזה והוא הדביר בכל אשר מבפנים ממנו בזהב מזוקק וזה יורה שעשה שם מחיצה בינו ובין ההיכל ובזה גם כן יתאמת שהיה עשרים אמה אורך:

ויעבר ברתוקות זהב. ר"ל עשה כמו בריחים בשלשלאות זהב בהיכל אשר לפני הדביר כי עשה שם כותל בין הדביר ובין ההיכל להיות תמורת הפרכת אחר שצפה הכותל ההוא זהב כמו שקדם: