וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר. צָפוֹן.
וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר. הַדָּרוֹם, סוֹכְכִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו.
וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת. וְרָאשֵׁי הַכְּנָפַיִם אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע הַבַּיִת.
נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף. שֶׁכָּל חֲלַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים.
וִיהַב יַת כְּרוּבַיָא בְּגוֹ בֵיתָא גַוָאָה וּפְרָסוּ יַת כַּנְפֵי כְרוּבַיָא וּמַטְיָא כַנְפָא דְחָד בְּכוֹתְלָא וְכַנְפָא דִכְרוּבָא תִנְיָנָא מַטְיָא בְּכוֹתְלָא תִנְיָנָא וְכַנְפֵיהוֹן לְגוֹ בֵיתָא מַטְיָא כְּנַף לִכְנָף:
הבית הפנימי. זהו בית קודש הקדשים:
ויפרשו. רוצה לומר: עשאום פרושים:
אל תוך הבית. אשר אל אויר חלל הבית:
כנף אל כנף. כנף כרוב האחד, בכנף כרוב השני:
ויתן וכו' ויפרשו משמע שהכנפים היו עשוים בענין שהיו יכולים להתפשט ולהתקבץ כדרך כנף העופות, וכשבאו בפנים פרשו אותם, וז"ש בד"ה כנפי הכרובים האלה פורשים אמות עשרים, וכשנכנס הארון נפרשו על הארון:
