וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת. קִירוֹת הָעֵץ.
מֵסַב קָלַע. מֻקֶּפֶת צִיּוּרִין.
פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים. חֲקוּקֵי צוּרַת כְּרוּבִים וּדְקָלִים וַחֲבָלִים וּפְרָחִים.
מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן. לְבֵית הַכַּפֹּרֶת הַפְּנִימִי, וְלַהֵיכָל הַחִיצוֹן.
וְיַת כָּל כּוֹתְלֵי בֵיתָא אַקִיף צִיוּרִין וּגְלַף קְלִיעַן כְּרוּבִין וְצוּרַת דִקְלִין וְאָטוּנִין שׁוֹשַׁנִין מִלְגָיו וּלְבָרָא:
קירות הבית. הם הצלעות שבפנים:
מסב קלע. מסובב בציורים, וחוזר ומפרש מה היו הציורים, ואמר שהיו פתוחי ציורי כרובים וגו׳:
מלפנים ולחיצון. לבית קודש הקדשים ולהיכל:
פתוחי. ענין חקיקה, כמו (שמות כח יא) פתוחי חותם:
ותמרות. ציורי אילני תמר:
ואת כל קירות ר"ל מפני שהיו כרובים בפנים לכן היו כרובים על הקירות ג"כ ולכן כפל זה שנית הגם שכבר נאמר בפסוק י"ח:
מסב קלע. ר"ל סביב ציור בדמיון יריעה או סבב אילן וחריותיו פתוחי מקלעו' כרובים ותימורו' ר"ל שהיה חקוק ומצוייר בהם דמות יריעות שהיה בהם צורת כרובים וצורת תימורות שהם כמו פקעים וזה כי צורת תמרים היא כמו ביצה ששני ראשיה חדין או דמות ענפי אילן וחריותיו ויהיה בהם צורת כרובים וצורת פקעים ופטורי צצים וזה היה מצוייר מלפנים והוא הדביר ולחיצון והוא ההיכל:
