וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים. הָיָה מְרַדֵּד הַזָּהָב טַסִּין דַּקִּין לְשָׁקְעָן בְּפִתּוּחֵי הַצּוּרוֹת, לִהְיוֹת שׁוֹקֵעַ בּוֹ בִּמְקוֹם הַחֲקָק, וּבוֹלֵט עַל הַבְּלִיטָה, שֶׁלֹּא יְהֵא הַזָּהָב מְבַטֵּל אֶת הַצּוּרוֹת, וְיִהְיוּ צוּרוֹת הָעֵץ נִכָּרוֹת בַּזָּהָב.
וְתַרְתֵּין דָשִׁין דַאֲעֵי זֵיתָא וּגְלַף עֲלֵיהוֹן קְלִיעַן כְּרוּבִין וְצוּרַת דִקְלִין וְאַטוּנִין שׁוֹשַׁנִין וַחֲפָא דַהֲבָא וְנַסִיךְ עַל כְּרוּבַיָא וְעַל צוּרַת דִקְלִין יַת דַהֲבָא:
ושתי דלתות וגו׳. רוצה לומר: אותן שתי הדלתות מעצי השמן, העשויות לפתח הדביר, הן היו קלע, ומצויר עליהם צורת כרובים וגו׳:
צפה זהב. על הדלתות:
וירד על הכרובים וגו׳. צפוי הזהב היה מרדד על הצורות, להיות שוקע במקום שקועו, ובולט במקום בליטתו, באופן שלא יבטל צפוי הזהב את צורות הציורים, אבל יהיו נראים כשהם מצופים זהב:
וירד. ענין רקוע ושטיחה, כמו (תהלים קמד ב) הרודד עמי תחתי:
ושתי דלתות, פי' חז"ל שהיו ארבעה דלתות לפתח הדביר וכן לפתח ההיכל, וכמ"ש ביחזקאל (מ"א כ"ג) ושתים דלתות להיכל ולקדש ושתים דלתות לדלתות ואמרו שהחצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עוביו של כותל והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחורי הדלתות שאחורי הדלתות לא היו מצופים זהב:
וקלע וכו' וירד וכו', ר"ל שלא תאמר שע"י הצפוי לא נראו הכרובים כי רדד הזהב לתוך הצורות בענין שהיו בולטות בהזהב:
ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם. ר"ל ושתי דלתות עצי שמן שעשה לדביר צייר עליהם צורת כרובים ותימורות ופטורי צצים וצפה זהב באופן שירד הזהב על הציורים ההם והם נראו בזהב בתמונה שיעשו בה בעצי שמן:
