רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11יָצִיעַ. אפנטי"ץ בְּלַעַ"ז (יָצִיעַ), וּשְׁלשָׁה שֵׁמוֹת יֵשׁ לָהּ, יָצִיעַ, תָּא, צֶלַע כַּךְ מְפוֹרָשׁ בְּבָּבָא בַּתְרָא.
אֶת קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב. כְּלוֹמַר כְּנֶגֶד הַהֵיכָל וּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים הוּא הַדְּבִיר, עָשָׂה צְלָעוֹת מִבַּחוּץ, לְדָרוֹם וּלְמַעֲרָב וּלְצָפוֹן, וְסוֹף הַמִּקְרָא הוּא פֵּרוּשׁ לְרֹאשׁוֹ, וַיִּבֶן עַל קִיר הַבַּיִת, סָמוּךְ לְקִיר הַבַּיִת, יָצִיעַ סָבִיב, כֵּיצַד עָשָׂה? אֶת קִירוֹת הַבַּיִת לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר, עָשָׂה צְלָעוֹת.
וַיַּעַשׂ. כְּמוֹ עָשָׂה, וְכֵן: וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, כְּמוֹ הָיָה לִי לִישׁוּעָה.
