פֶּ֗תַח הַצֵּלָע֙ הַתִּ֣יכֹנָ֔ה אֶל־כֶּ֥תֶף הַבַּ֖יִת הַיְמָנִ֑ית וּבְלוּלִּ֗ים יַֽעֲלוּ֙ עַל־הַתִּ֣יכֹנָ֔ה וּמִן־הַתִּיכֹנָ֖ה אֶל־הַשְּׁלִשִֽׁים׃

פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם תִּיכוֹנָה זוֹ כְּמוֹ תַּחְתּוֹנָה, לֹא תִּיכוֹנָה בֵּין עֶלְיוֹנָה לַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁבְּחָמֵשׁ תָּאִים שֶׁבַּדָּרוֹם הָיָה לָהּ פֶּתַח אֶל הַחוּץ בַּשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְזֶה (הַתַּרְגּוּם) וּבְלוּלִים יַעֲלוּ עַל הַתִּיכוֹנָה.

הַתִּיכֹנָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: מְצִיעָתָא, כִּי הַתָּאִים הַלָּלוּ לֹא הָיוּ פְּתוּחִים אֶל הַחוּץ. שְׁלשָׁה פְּתָחִים הָיוּ לְכָל אֶחָד, כָּךְ הִיא שְׁנוּיָה בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (שָׁם), אֶחָד לַתָּא מִן הַיָּמִין, וְאֶחָד לַתָּא מִן הַשְּׂמֹאל, וְאֶחָד לַתָּא שֶׁעַל גַּבָּיו. וְלִמֵּד כָּאן, שֶׁאֶחָד מִן הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁבְּכֹתֶל דְּרוֹמִי, הָיָה לוֹ פֶּתַח אֶל הַחוּץ, וְדֶרֶךְ אוֹתוֹ פֶּתַח נִכְנָסִים לְכֻלָּם, 'וְצֵלָע הַתִּיכוֹנָה' דִּקְרָא, לֹא תִּיכוֹנָה בֵּין עֶלְיוֹנָה לַתַּחְתּוֹנָה, אֶלָּא תִּיכוֹנָה שֶׁבְּחָמֵשׁ תָּאִים שֶׁבַּדָּרוֹם הָיָה לָהּ פֶּתַח אֶל הַחוּץ בַּשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְזֶהוּ תַּרְגּוּם 'וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל הַתִּיכוֹנָה', שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנָּה, מַשְׁמָע דְהַצֶּלַע הַתִּיכוֹנָה לְמַטָּה.

בְּלוּלִּים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: מְסִבָּתָא, וְהוּא שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹנֵנוּ וויי"ן בְּלַעַ"ז וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז ווינד"ל שטיי"ן, וְשָׁם הַמֻּרְגָּל שווינד"ל שטי"ג (מַדְרֵגוֹת לוּלְיָנִיּוֹת), וְהוּא בִּנְיַן עַמּוּד אֲבָנִים עָשׂוּי מַעֲלוֹת מַעֲלוֹת, וְהַהוֹלֵךְ בָּהֶן דּוֹמֶה כְּמַקִּיף סְבִיבוֹת עַמּוּד, וְעוֹלִין בּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה אַמּוֹת גָּבוֹהַּ, וְאֵין צָרִיךְ לְשֶׁפַע כִּשְׁאָר סֻלָּם, כִּי הִקִּיפוֹ הוּא שִׁפּוּעַ.

אֶל הַשְּׁלִשִׁים. כְּמוֹ אֶל הַשְּׁלִישִׁים.

תַּרְעָא דִמְחִיצָתָא אַרְעִיתָא פְּתִיחַ לְעִבַּר בֵּיתָא מִיָמִינָא וּבִמְסִבָּתָא סַלְקִין מִן אַרְעִיתָא לְעִילִיתָא בְּאוֹרַח מְצִיעֵיתָא:

פתח הצלע התיכונה. אשר עלו דרך בה אליה מן התחתונה, עמדה לרוח הדרומי מהבית, רוצה לומר: בהצלע אשר עמדה בעבר הדרומי:

ובלולים. בדרך מדרגות עמוד, אשר עמדה בחלל התחתונה, עלו להפתח ההיא:

ומן התיכונה. ובדרך זה עלו מן התיכונה אל השלישים, כי עמד העמוד בחלל התיכונה, ובה עלו אל הפתח הפתוח מהתיכונה להשלישים:

ובלולים. הם עמודים חלולים, ובהחלל עשוי מעלות סביב סביב, והעולה בו מקיפו סביב, והוא מלשון (פסחים לד א) לול קטן היה בין הכבש למזבח:

פתח הצלע התיכונה המפ' נלחצו בזה, ומדברי הת"י מבואר שמפרש על התחתונה ופי' התיכונה האמצעית שבין הצלעות שבצד ימין, כי בכל צד היו שלשה תאים או חמשה תאים לפירש"י שהשוה זה עם בנין בית שני, והתא האמצעית שבצד ימין היה פתוח לצד חוץ ושם נכנסו מחוץ לפנים ובפנים היו לכל תא שלשה פתחים, אחד למעלה ושנים מתא לתא כמ"ש במס' מדות ויל"פ ג"כ שמדבר מן הפתח שהיה מן ההיכל אל התאים. וי"ל שבית של שלמה היה ג"כ גובה היסוד שש אמות כמו בבית השני כמבואר במס' מדות, וא"כ הפתח שמן ההיכל אל התאים היה בהכרח לצלע התיכונה שהיא היתה שוה עם קרקע ההיכל, ומן הפתח שהיה לצד חוץ אינו מדבר כי היו פתחי התאים בצד השער כמו שמשמע במס' מדות, ובלולים יעלו מן התאים התחתונות אל העליונות היו עולים ע"י לולים: