מְלָכִים א׳ ז׳ · י״ח

וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָעַמּוּדִ֑ים וּשְׁנֵי֩ טוּרִ֨ים סָבִ֜יב עַל־הַשְּׂבָכָ֣ה הָאֶחָ֗ת לְכַסּ֤וֹת אֶת־הַכֹּֽתָרֹת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הָרִמֹּנִ֔ים וְכֵ֣ן עָשָׂ֔ה לַכֹּתֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וּשְׁנֵי טוּרִים. שֶׁל רִמּוֹנִים וְשֶׁל נְחשֶׁת, הָרִמּוֹנִים תְּחוּבִים בְּשַׁרְשְׁרוֹת הַמַּקִּיפוֹת אֶת הַכּוֹתֶרֶת, כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, וּבְמִשְׁנַת אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע מִדּוֹת.

לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתֶרֶת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים. הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס, לְכַסּוֹת הָרִמּוֹנִים אֶת הַכּוֹתָרוֹת אֲשֶׁר עַל הָרֹאשׁ, וְכֵן הָיוּ הַכּוֹתָרוֹת עֲשׂוּיוֹת לְפִי סֵדֶר מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָאוֹת: כְּמִין שְׁנֵי אַגָּנִים הָיְתָה כָּל אַחַת, אַגַּן הַתַּחְתּוֹן בֵּית קִבּוּלָהּ לְמַעְלָה, וְהוּא קָרוּי 'גֻּלָּה', כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן: וְגֻלֹּת הַכּוֹתָרוֹת, וְתִרְגְּמוֹ יוֹנָתָן: אַגָּנֵי קְרוֹנְתְּוָן. הָעֶלְיוֹן כָּפוּי עַל הַתַּחְתּוֹן, בֵּית קִבּוּלוֹ לְמַטָּה, וְהִיא קְרוּיָה 'שְׂבָכָה' כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּעִנְיָן זֶה: וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻלֹּת הַכּוֹתָרוֹת. נִמְצָא רְחָבָה בְּמָקוֹם הַדָּבֵק, וּמְשֻׁפַּעַת וְעוֹלָה, וּמְשֻׁפַּעַת וְיוֹרֶדֶת, וְהוּא קָרוּי בֶּטֶן. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן, מִלָּקֳבֵל דִּבְקָא. וְגֹבַהּ שְׁתֵּי הָאַגָּנוֹת הָאֵלֶּה אַרְבַּע אַמּוֹת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: וּמַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת. מְצֻיָּרוֹת הָיוּ בָּם כְּמִין פִּרְחֵי שׁוֹשַׁנִּים, כְּדֶרֶךְ הַצִּיּוּרִין בְּכֹתֶל הָאוּלָמוֹת, אַרְבַּע אַמּוֹת גֹּבַהּ, וְהָאַמָּה הַחֲמִישִׁית, הִיא כּוֹתֶרֶת קְטַנָּה לְמַעְלָה מִן הַגְּדוֹלָה, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: וְכוֹתֶרֶת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַעֲבַד יַת עַמוּדַיָא וּתְרֵין סִדְרִין סְחוֹר סְחוֹר עַל סְרִגְתָּא חֲדָא לְכַסָאָה יַת קְרוֹנְתְּוָן דְעַל רֵישׁ רִמוֹנַיָא וְכֵן עֲבַד לִקְרוֹנְתָּא תִנְיֵתָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ויעש את העמודים. למעלה אמר שעשה צורת העמודים בקרקע, וכאן אמר שעשה העמודים עצמן, רצה לומר: ששפך הנחשת לאחר ההתכה, אל מקום חפירת הציור:

ושני טורים וגו׳. על כל שבכה היא חלק העליון מהכותרת, סיבב שני שורות רמונים זה למעלה מזה, והיו עשוים מנחושת, וחרוזים בשלשלאות, וראשיהם קשורים זה בזה, ונתנם על השבכה:

לכסות את הכותרת. רצה לומר: לשבכה העשויה לכסות אחת את אחת מהכותרת, חלק התחתון שבה. כי תמונת הכותרת היתה כעין שני אגנות, כפויה זו על גב זו, התחתונה בית קבולה למעלה ושוה לתמונת העמוד, כי היתה מבלי ציור, וקרויה למטה בענין ׳גולת הכותרת׳, והעליונה בית קבולה למטה, כפויה על התחתונה, ועשויה מעשה שבכה וכמו שנאמר בענין, והשבכות שתים, לכסות שתי גולות הכותרת, והרמונים היו תלוים בתחתית השבכה אם כן סמוכים המה לעליונית הגולה וכסו אותה, ולזה אמר הטורים היו על השבכה, העשויה לכסות גולת הכותרת, את החלק העליון ממנה, הסמוכה לראש הרמונים כשהם תלוים בתחתית השבכה, כי אז סמוכה להם עליונית הגולה, ונכסת מהם כאמור:

וכן עשה. כדרך שתלה הרמונים באחת, כן תלה בשנית:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

על ראש הרמונים. סמוך לראש הרמונים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויעש עד הנה דבר איך צייר אותם בדפוס ועתה דבר מעשייתם ושני טורים סביב על השבכה בתחתית השבכה היה שני טורי רמונים, ומ"ש לכסות את הכותרות ר"ל השבכה שהיתה לכסות את הכותרות, ומ"ש על ראש הרמונים שיעורו ושני טורים סביב אשר על ראש הרמונים, ר"ל שהיו שני טורי שרשרות על ראש הרמונים, כי הרמונים היו תלוים בשרשרות כמ"ש בד"ה ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות, והיו הרמונים תלוים בשרשרות בראשם לא באמצע הרמון, ועז"א אשר על ראש הרמונים, ר"ל שהשרשרות דבוקים לראש הרמונים וגוף הרמונים תלוים למטה על הגולה התחתונה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ויעש את העמודים ושני טורים סביב על השבכה האחת. אחשוב שהעמודים האלו היו טורים עומדים בגובה בשבכה ואילו העמודים היו קבועי' בשבכה בשני גדילים ממנה ביותר רחב וכאשר נמשך אחריו מהשבעה גדילים אשר בכל שבכה והיה זה לכסות את הכותרת אשר על ראש העמודים והיא האבן העליונה והנה תהיה אות וי"ו במלת ושני טורים כפ"א רפה בלשון ישמעאל והרצון בו ויעש את העמודים שני טורים וירצה בזה שכבר עשה את העמודים בשבכה באופן שתארנו ועשה אותם שני טורים והכונה אחת ממה שזכרנו קודם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל