רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וַיְפַתַּח עַל הַלֻּחֹת יְדֹתֶיהָ וְעַל מִסְגְּרֹתֶיהָ. הַתַּחְתּוֹנוֹת עַל שְׁנֵיהֶם, פִּתַּח וְחָקַק כְּרוּבִים אֲרָיוֹת.
כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת. פִּתַּח סָבִיב כְּזָכָר וּנְקֵבָה הַחֲבוּקִים בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶן, כֵּן פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ.
כְּמַעַר. לְשׁוֹן אֲחִיזָה וְדִבּוּק, כְּזָכָר הַמְּעוּרֶה בַּנְּקֵבָה, וּפֵרוּשׁוֹ: אִישׁ וְלוֹיוֹתוֹ. וּלְפִי מַשְׁמָעוּתוֹ 'לוֹיוֹת' לְשׁוֹן 'דִּבּוּק', שולדור"א בְּלַעַ"ז (הַלְחָמָה, רִתּוּךְ), כְּמוֹ לוֹיוֹת הָיוּ שָׁם, עֲשׂוּיוֹת כִּמְעָרַת אִישׁ, וְהַמְּעָרֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
