מְלָכִים א׳ ז׳ · ל״ח

וַיַּ֛עַשׂ עֲשָׂרָ֥ה כִיֹּר֖וֹת נְחֹ֑שֶׁת אַרְבָּעִ֨ים בַּ֜ת יָכִ֣יל ׀ הַכִּיּ֣וֹר הָאֶחָ֗ד אַרְבַּ֤ע בָּֽאַמָּה֙ הַכִּיּ֣וֹר הָאֶחָ֔ד כִּיּ֤וֹר אֶחָד֙ עַל־הַמְּכוֹנָ֣ה הָאַחַ֔ת לְעֶ֖שֶׂר הַמְּכֹנֽוֹת׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת. כְּתִיב בְּדִבְרֵי הַיָמִים: אֶת מַעֲשֵׂה הָעֹלָה יָדִיחוּ בָם.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַעֲבַד עַשְׂרָא כִיוֹרִין דִנְחָשָׁא אַרְבְּעִין בֵּיתִין בִּרְטִיבָא מַחְסִיל לִכִיוֹרָא חָד אַרְבַּע אַמִין כִּיוֹרָא חָד כִּיוֹרָא חָד עַל בְּסִיסָא חֲדָא לַעֲסַר בְּסִיסַיָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

הכיור האחד. גבהו של הכיור:

על המכונה. על הכן שעל המכונה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ארבעים בת שהם מאה ועשרים סאין, שהוא שיעור ג' מקואות, ומ"ש ארבע באמה הוא בגובה אבל האורך והרוחב היה אמה וחצי ורביע, כמו שהתבאר למעלה פסוק כ"ח:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ויעש עשרה כיורות נחשת. הנה הכיור היה משמש לקדש ידיו ורגליו של כהן כמו שנזכר בתורה והיה משמש להדחת מעשה העול' ג"כ כמו שנזכר בספר ד"ה, וזכר שקוט' הכיור היה ארבע באמה וידענו שהוא היה עגול בשפתו והיה גבהו בשיעור שיחזיק הכיור הא' ארבעים בת שהם מאה ועשרים סאין ולזה הוא מבואר שלא היה שיעור חלל הכיור כי אם ט' פעמים אמה על אמה ברום אמה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל