וַיַּעַשׂ חִירוֹם וְגוֹ'. וְאָמַר רַבִּי, הַכִּיֹּרוֹת הֵן הֵן סִירוֹת, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים; וְכֵן: וְהִכָּה בַכִּיּוֹר.
הַכִּיֹּרוֹת. שֶׁל נְחשֶׁת, לְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְבֵּחַ.
הַיָּעִים. מַגְרֵפוֹת שֶׁל נְחשֶׁת, שֶׁקּוֹרִין ווידו"ל (יָעֶה, מַגְרֵפָה) בְּאַשְׁכְּנַז, לַחֲתוֹת בָּהֶן דֶּשֶׁן בְּתוֹךְ הַסִּירוֹת.
וַעֲבַד חִירָם יַת כִּיוֹרַיָא וְיַת מַגְרוֹפְיָתָא וְיַת מִזְרְקַיָא וְשֵׁיצֵי חִירָם לְמֶעְבַּד יַת כָּל עֲבִידְתָא דַעֲבַד לְמַלְכָּא שְׁלֹמֹה בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי:
בית ה׳. לצורך בית ה׳:
הכירות. הסירות, כמו (שמואל א ב יד) והכה בכיור:
היעים. המכבדות, לגרף בהם הדשן, וכן (ישעיהו כח יז) ויעה ברד:
המזרקות. הספלים המקבלים בו הדם לזריקה:
ויעש חירום את הכירות בד"ה כתוב את הסירות וע"כ פירשו המפ' שמ"ש בכאן כירות היינו סירות ר"ל שהיו עשוים לדשן את האפר ככירה, מלשון ככיור אש בעצים וזה עצמו היה מעשה הסירות כמ"ש ועשית סירותיו לדשנו, ולכן סמך אליו ואת היעים וכבר הוכחתי בפי"ד ששני חירם היו, וחירם שעשה את הסירות ואת היעים היה אביו של חירם זה כמו שכתוב בפירוש בד"ה ואת הסירות וכו' עשה חירם אביו למלך שלמה, ולכן הזכיר פה שם חירם ר"ל חירם הראשון עשה את הכירות, ומ"ש ויכל חירם הוא חירם בנו שהוא כלה יתר המלאכה, כפי הכלל שבארתי בספרי התורה והמצוה שבמקום שכפל השם לבלי צורך יורה שהשם הנשנה אינו השם הראשון:
ויעש חירם את הכיורות. הרצון בו הסירות וכן אמר אחר זה ואת הסירות ואת היעים וכן כתוב בדברי הימים בשני אלו המקומות והנה ענין אלו הכיורות הוא מענין אמרו והכה בכיור או בדוד והנה אלו הסירות היו משמשות לשום בהם דשן המזבח:
