בָּנֹ֥ה בָנִ֛יתִי בֵּ֥ית זְבֻ֖ל לָ֑ךְ מָכ֥וֹן לְשִׁבְתְּךָ֖ עוֹלָמִֽים׃

לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. שֶׁמִּשֶּׁנִּבְחֲרָה, לֹא הֻתָּרוּ הַבָּמוֹת, וְלֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמָקוֹם אַחֵר.

מִבְנָא בְנֵיתִי בֵּית מַקְדְשָׁא קֳדָמָךְ אֲתַר מְתַקַן לְבֵית שְׁכִנְתָּךְ עָלְמִין:

בנה בניתי וכו׳. רצה לומר הואיל ובאה השכינה, בניתי אם כן בית זבול לך, ולא היה עמלי בחנם. ואמר בדרך משל, כאדם הדר בבית אחד:

מכון. יהיה מכון לשבתך בה עד עולם, כי מעתה לא תשרה השכינה עוד במקום אחר:

זבול. מדור, כמו (ישעיהו סג טו) מזבול קדשך:

בנה בניתי זבול לך. אמר על צד המשל להתמדת הראות שכינת הש"י בבית המקדש יותר ממה שיתראה בשאר המקומות שהוא בנה שידור בו הש"י ויהיה מכון לשבתו לנצח כאמרו זאת מנוחתי עד עד וזה כי אחר שנגלה זה המקום הקדוש נאסרה העבודה בזולת המקום ההוא כמו שנתבאר בתורה כאמרו כי לא באתם עד עתה אל המנוחה והנחלה: