וַיָּ֣קֶם יְהֹוָ֔ה אֶת־דְּבָר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וָאָקֻ֡ם תַּ֩חַת֩ דָּוִ֨ד אָבִ֜י וָאֵשֵׁ֣ב ׀ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֗ל כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה וָאֶבְנֶ֣ה הַבַּ֔יִת לְשֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וְקַיָים יְיָ יַת פִּתְגָמֵיהּ דְמַלֵיל וְקָמִית תְּחוֹת דָוִד אַבָּא וִיתֵיבִית עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתָא דְיִשְׂרָאֵל כְּמָא דְמַלֵיל יְיָ וּבְנֵיתִי בֵיתָא לִשְׁמָא דַייָ אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל:

ויקם ה' את דברו וכו' ואשב על כסא ישראל כאשר דבר ה' ר"ל ישבתי באופן שי"ל מנוחה מן האויבים, ועי"ז ואבנה ר"ל יכולתי לבנות לשם ה' אלהי ישראל בכוונה לשמה: