וְסָלַחְתָּ֤ לְעַמְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר חָטְאוּ־לָ֔ךְ וּלְכׇל־פִּשְׁעֵיהֶ֖ם אֲשֶׁ֣ר פָּשְׁעוּ־בָ֑ךְ וּנְתַתָּ֧ם לְרַחֲמִ֛ים לִפְנֵ֥י שֹׁבֵיהֶ֖ם וְרִחֲמֽוּם׃

וְתִשְׁבּוֹק לְעַמָךְ דְחָבוּ קֳדָמָךְ וּלְכָל מְרָדֵיהוֹן דִי מְרָדוּ בָּךְ וּבְמֵימְרָךְ וְתִתְּנֵינוּן לְרַחֲמִין קֳדָם שׁוֹבֵיהוֹן וִירַחֲמוּן עֲלֵיהוֹן:

ונתתם לרחמים. במה שתנקום בהם, יבינו שמהראוי לרחם על ישראל, וכן יעשו כי ירחמו: