רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11שָׂרֵי הַנִּצָּבִים. מְמֻנִּים עַל הַמְמֻנִּים.
חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. שְׁלשׁ מֵאוֹת מֵהֶם הָיוּ גֵּרִים הַמְמֻנִּים עַל שִׁבְעִים אֶלֶף נוֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חוֹצֵב בָּהָר, וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת הָרוֹדִים בָּעָם, שֶׁאָמַר לְמַעְלָה: לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה וְגוֹ' שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים הוּא אוֹמֵר: שֵׁשׁ מֵאוֹת, אֵלּוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת שֶׁחָסֵר שָׁם, מָנָה כָּאן, שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עַל כֻּלָּן, וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים הַנּוֹתָרִים, הָיוּ יִשְׂרָאֵל, מְמֻנִּים עַל שְׁאָר עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים מְנָאָן לְעַצְמָן: וְאֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם הָרֹדִים בָּעָם, עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.
