מְלָכִים א׳ ט׳ · כ״ג

אֵ֣לֶּה ׀ שָׂרֵ֣י הַנִּצָּבִ֗ים אֲשֶׁ֤ר עַל־הַמְּלָאכָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה חֲמִשִּׁ֖ים וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

שָׂרֵי הַנִּצָּבִים. מְמֻנִּים עַל הַמְמֻנִּים.

חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. שְׁלשׁ מֵאוֹת מֵהֶם הָיוּ גֵּרִים הַמְמֻנִּים עַל שִׁבְעִים אֶלֶף נוֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חוֹצֵב בָּהָר, וּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת הָרוֹדִים בָּעָם, שֶׁאָמַר לְמַעְלָה: לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה וְגוֹ' שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלשׁ מֵאוֹת. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים הוּא אוֹמֵר: שֵׁשׁ מֵאוֹת, אֵלּוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת שֶׁחָסֵר שָׁם, מָנָה כָּאן, שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עַל כֻּלָּן, וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים הַנּוֹתָרִים, הָיוּ יִשְׂרָאֵל, מְמֻנִּים עַל שְׁאָר עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים מְנָאָן לְעַצְמָן: וְאֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם הָרֹדִים בָּעָם, עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

אִילֵין רַבָּנֵי אִסְטַרְטִיגַיָא דִי מְמַנָן עַל עֲבִדְתָּא דִשְׁלֹמֹה חֲמֵשׁ מְאָה וְחַמְשִׁין דִי מְפַלְחִין בְּעַמָא דְעָבְדִין בְּעִבִדְתָּא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

שרי הנצבים. רצה לומר: ממונים על הממונים:

חמשים וחמש מאות. שלש מאות היו מן הגבעונים, ור״ן היו מבני ישראל [והם היו ממונים על ממוני שאר מלאכת המלך, זולת ממוני נושאי הסבל וחוצבים בהר שאמר למעלה] ובדברי הימים חשב של ישראל לבדן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

הרודים. המושלים ונוגשים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות: למה חזר זה שנית וכבר אמר זה למעלה (ה' ל') ושם אמר שהיו ג' אלפים ושלש מאות והוא סותר להנאמר בכאן ובד"ה אומר שהיו מאתים וחמשים:

אלה שרי הנצבים חמשים וחמש מאות וזה סותר למ"ש למעלה (ה' ל') ששרי הנצבים היו שלשת אלפים ושלש מאות, וזה יבואר לך ע"פ פי' שם שהג' אלף היו שרי חמשים לק"נ אלף נושא סבל וחוצבים בהר, והשלש מאות היו שרי חמש מאות, (ובד"ה ב' ב' ט"ז) כתוב ויספור שלמה כל האנשים הגרים אשר בא"י אחרי הספר אשר ספרם דוד וימצאו מאה וחמשים אלף וכו', מבואר שזה היה מספר אחר חוץ מהמספר שספר דוד כמו שכתוב (בדברי הימים א כ״ב:ב׳) ויאמר דוד לכנוס את הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חוצבים לחצוב אבני גזית, ושלמה ספר את הגרים שנוספו אחרי מספר של דוד והיו ק"נ אלף, והיו עליהם ממונים ג' אלפים וג' מאות, חוץ מזה היו הגרים של ימי דוד שהיו מכבר, והיו כ"ה אלף, והיו עליהם חמש מאות שרי חמשים וחמשים שרי חמש מאות, ובד"ה כתוב ואלה שרי הנצבים חמשים ומאתים הרודים בעם, שם לא כתוב שרי הנצבים אשר על המלאכה, ולא היו הממונים על הגרים רק הממונים על ישראל שהיו תמיד עשרת אלפים בלבנון, והיו עליהם מאתים שרי חמשים ועשרים שרי חמש מאות, וכבר הזכרתי למעלה לישב הסתירה מה שבד"ה כתוב ג' אלפים ושש מאות שבד"ה חושב ממונים על הממונים שהיה כ"א ממונה על עשר וה"ה כאן חשיב כן והיו עשרים ממונים על הממונים ועשר שרי אלף הרי חמשים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל