וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־יֵה֗וּא יַ֤עַן אֲשֶׁר־הֱטִיבֹ֙תָ֙ לַעֲשׂ֤וֹת הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בִּלְבָבִ֔י עָשִׂ֖יתָ לְבֵ֣ית אַחְאָ֑ב בְּנֵ֣י רְבִעִ֔ים יֵשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל־כִּסֵּ֥א יִשְׂרָאֵֽל׃

וַיֹּאמֶר ה' אֶל יֵהוּא. בְּיַד יוֹנָה.

בְּנֵי רְבִעִים. אַרְבַּע דּוֹרוֹת, תַּחַת שֶׁהִשְׁמַדְתָּ אֶת בֵּית אַחְאָב שֶׁמָּלְכוּ אַרְבַּע דּוֹרוֹת, עָמְרִי, וְאַחְאָב, וַאֲחַזְיָה, וִיהוֹרָם.

וַאֲמַר יְיָ לְיֵהוּא חֲלַף דְאַתְקִינְתָּא לְמֶעְבַּד דְכָשַׁר קֳדָמַי כְּכֹל דְבִרְעוּתִי עַבַדְתָּא לְבֵית אַחְאָב בְּנִין רְבִיעִין יֵתְבוּן לָךְ עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתָא דְיִשְׂרָאֵל:

ויאמר ה׳. על ידי נביא:

הטיבות לעשות וכו׳. הישר בעיני עשית, בצד היותר טוב, וכפי מחשבות לבבי עשית וכו׳:

בני רבעים. ד׳ דורות מזרעך ימלכו:

(ל-לא) ויאמר ספר שה' הבטיח ליהוא שישבו לו בני רבעים על כסא ישראל, ובכ"ז יהוא לא שמר ללכת בתורת ה' וכו' ולא סר מעל חטאת ירבעם, רצה לומר שאם לא היה הקב"ה מבטיחו שבניו ימלכו אחריו עד דור רביעי, היה לו תירוץ שירא פן תשוב הממלכה לבית דוד על ידי שיעלו העם ירושלים, כמו שמטעם זה עשה ירבעם את עגלי הזהב, אבל אחר שיהוא לא נתירא שתסוב המלוכה מזרעו כי היה לו הבטחה מה' לכן חרה אף ה' בו, ויען שכבר הבטיח לו המלכות לא יכול לכלות חמתו בו, וע"כ:

ויאמר ה' אל יהוא. אמר לו זה על יד נביא כי לא היה יהוא נביא: