וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹיָדָ֜ע אֶֽת־הַבְּרִ֗ית בֵּ֤ין יְהֹוָה֙ וּבֵ֤ין הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּבֵ֣ין הָעָ֔ם לִהְי֥וֹת לְעָ֖ם לַיהֹוָ֑ה וּבֵ֥ין הַמֶּ֖לֶךְ וּבֵ֥ין הָעָֽם׃

בֵּין ה' וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם. שֶׁיְּהוּ הַמֶּלֶךְ וְהָעָם אַחֲרֵי ה', וְאַחַר כָּךְ בֵּין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם, שֶׁיְּהוּ עֲבָדִים לַמֶּלֶךְ.

וּגְזַר יְהוֹיָדָע יַת קְיָמָא בֵּין מֵימְרָא דַייָ וּבֵין מַלְכָּא וּבֵין עַמָא לְמֶהֱוֵי לְעָם מְשַׁמֵשׁ קֳדָם יְיָ בֵּין מַלְכָּא וּבֵין עַמָא:

להיות לעם לה׳. מוסב גם על ובין המלך, שגם הוא יעבוד את ה׳:

ובין המלך ובין העם. שהמלך ילחום מלחמות העם והם יעבדוהו כמשפט הראוי למלך:

בין ה' וכו' רצה לומר כרת ברית שהמלך והעם יעבדו את ה', וזה הברית בין ה' ובין המלך והעם, ואחר כך כרת ברית בין המלך ובין העם שיהיו נאמנים למלכם, בענין שהברית השני תלוי בראשון, וכן היה אחר כך שכאשר עזב את ה' קשרו עליו קשר והרגוהו:

ויכרות יהוידע את הברית. הנה ראשונ' כרת ברית בין ה' ובין המלך והעם שיהיו לעם ה' ואחר כן כרת ברית בין המלך ובין העם שהוא יהיה להם למלך והם יהיו לו לעם: