בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת. בַּעֲלִיַּת בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, כְּמָה שֶׁהוּא אוֹמֵר: וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית ה' מִתְחַבֵּא וְגוֹ', עָלָיו אָמַר דָּוִד: כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה יַסְתִּירֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ. וְקוֹרֵא אוֹתָהּ חֲדַר הַמִּטּוֹת, עַל שֵׁם: בֵּין שָׁדַי יָלִין. וְזֶהוּ שֶׁיִּסֵּד רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: נִפֵּץ חֲדַר הַמִּטּוֹת, חָרְבַּן בֵּיתְךָ יְכַפֵּר עֲלֵיהֶם.
וּנְסִיבַת יְהוֹשֶׁבַע בַּת מַלְכָּא יוֹרָם אֲחָתֵיהּ דַאֲחַזְיָה יַת יוֹאָשׁ בַּר אֲחַזְיָה וּגְנָבַת יָתֵיהּ מִגוֹ בְּנֵי מַלְכָּא דְמִתְקַטְלִין וְאַטְמָרַת יָתֵיהּ וְיַת מֵנִקְתֵּיהּ בְּאִידְרוֹן בֵּית עַרְסָתָא וְאַטְמָרוּ יָתֵיהּ מִן קֳדָם עֲתַלְיָה וְלָא אִתְקְטֵיל:
אותו ואת מניקתו. את יואש ומניקתו, החביאה בחדר המטות שהיה בבית המקדש:
ויסתירו. אף היודעים הסתירו אותו, לבל יודע לעתליה, ולזה לא הומת:
אתו ואת מניקתו, ובדברי הימים כתב ותתן אתו ואת מניקתו בחדר המטות, וכפי מה שפרש"י שם שהמיתה אותם על ידי דבר וסם המות, ויואש שהיה יונק חלב רצו לתת סם המות למניקתו כדי שיתקלקל החלב, והחדר ששכבו שם בני המלך החולים על מטות דוי, נקרא חדר המטות, ומשם גנבה אותו ואת מניקתו זה סיפר כאן, ובדברי הימים מספר כי המקום שהסתירה אותו שם בביהמ"ק קראו אותו גם כן חדר המטות ע"ש המאורע וע"ש בין שדי ילין כדרשת חכמינו זכרונם לברכה, וזש"ש ותתן אותו בחדר המטות: