וְחֵס יְיָ עֲלֵיהוֹן וּרְחַם עֲלֵיהוֹן וְאִתְפְּנֵי בְּמֵימְרֵיהּ לְאוֹטָבָא לְהוֹן בְּדִיל קְיָמֵיהּ דְעִם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלָא אֲבָה לְחַבָּלוּתְהוֹן וְלָא אַגְלִינוּן מֵאֲרַע בֵּית שְׁכִינְתֵּיהּ עַד כְּעַן:
עד עתה. רצה לומר: עד עולם, כי כל הקורא במקרא הזה, כל אחד בזמנו, אומר עד עתה:
ויחן. מלשון חנינה וחמלה:
ולא אבה. ולא רצה:
ויחן ה' אותם מצד החנינה וירחמם מצד הרחמים, ויפן אליהם מצד זכות אבות, כי גם עד עתה לא אבה השחיתם, כי היה העונש רק כדי שישובו בתשובה, ולא היה העונש על ידי הסתר פנים רק בהשגחה, ועל זה אמר ולא השליכם מעל פניו עד עתה, ולכן כשראה שיושחתו לגמרי שב אליהם, והגם שבימי חזאל לא היה אפשר כי חזאל נמשח לזה על ידי נבואת אליהו:
