אַ֠ךְ לֹא־סָ֜רוּ מֵחַטֹּ֧את בֵּית־יָרׇבְעָ֛ם אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥י אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣הּ הָלָ֑ךְ וְגַם֙ הָאֲשֵׁרָ֔ה עָמְדָ֖ה בְּשֹׁמְרֽוֹן׃

בְּרַם לָא סְטוּ מֵחוֹבֵּי יָרָבְעָם דְחַיֵיב יַת יִשְׂרָאֵל בְּהוֹן אֲזָלוּ וְאַף אֲשֵׁירָתָא קָמַת בְּשֹׁמְרוֹן:

אך לא סרו. חוזר על המקרא שלפניו, לומר אף שחילה יהואחז את פני ה׳, אך לא סרו הוא ועמו מחטאת בית ירבעם, והיה התפילה עם אחיזת העון:

אך באר שלא היתה התשועה על ידי שעשו תשובה ושב ה' מחרון אפו, כי באמת לא סרו מחטאת ירבעם וגם האשרה עמדה להוסיף חטאת על חטאת רק סבת התשועה היתה, יען: