הַכֵּ֤ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־אֱד֔וֹם וּֽנְשָׂאֲךָ֖ לִבֶּ֑ךָ הִכָּבֵד֙ וְשֵׁ֣ב בְּבֵיתֶ֔ךָ וְלָ֤מָּה תִתְגָּרֶה֙ בְּרָעָ֔ה וְנָ֣פַלְתָּ֔ה אַתָּ֖ה וִיהוּדָ֥ה עִמָּֽךְ׃

מִימְחָא מְחֵיתָא יַת אֱנַשׁ אֱדוֹם וְרָאֵים עֲלָךְ לִבָּךְ אִתְיְקַר וְתִיב בְּבֵיתָךְ וּלְמָא אַתְּ מִתְגָרֵי בְּבִישְׁתָא וְתִתְקְטֵיל אַתְּ וּדְבֵית יְהוּדָה עִמָךְ:

הכה. בעבור שהכית את אדום נתגאה לבך:

הכבד ושב בביתך. רצה לומר: אם תשב בביתך ותחדל מלהלחם בי, אז תשאר בכבודך שקנית בנצחון אדום:

ולמה תתגרה ברעה. למה תתגרה עמדי בעבור הביא עליך הרעה, ותפול אתה ועמך:

ונשאך לבך. ענין התרוממות וגאוה:

תתגרה. ענין התחלת הריב:

הכבד ושב בביתך. הוא מענין הכבו' וכאילו יאמר שכבודו יהיה שישב בביתו כי ישיגהו קלון מזאת המלחמה: