בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיוֹתָם. הָיָה לוֹ לוֹמַר בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאָחָז, שֶׁהֲרֵי כָּל יְמֵי מַלְכוּת יוֹתָם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיָה אָחָז רָשָׁע, רָצָה הַכָּתוּב לִמְנוֹתָם לְיוֹתָם בַּקֶּבֶר, וְלֹא לְאָחָז בַּחַיִּים, כָּךְ הוּא בְּסֵדֶר עוֹלָם.
וּמְרֵד מֵירְדָא הוֹשֵׁעַ בַּר אֵלָה עַל פֶּקַח בַּר רְמַלְיָהוּ וּמְחָהִי וְקַטְלֵיהּ וּמְלַךְ תְּחוֹתוֹהִי בִּשְׁנַת עַסְרִין לְיוֹתָם בַּר עֻזִיָה:
שנת עשרים ליותם. כי פקח מלך בנ״ב לעזריה, ובסוף השנה ההיא מת עזריה, ובתחלת השנה הבאה מלך יותם בנו, וימי מלכותו ט״ז שנה, ופקח מלך כ׳ שנה, והם שנה אחת ממלכות עזריה, וט״ז ממלכות יותם, וג׳ שנים אחרי מות יותם, וכלו אם כן בי״ט מהתחלת מלכות יותם, ובתחילת השנה הבאה מלך הושע, והיא כ׳ להתחלת מלכות יותם וראה הכתוב למנות שנות הושע לימי יותם הצדיק בקבר, ולא לימי אחז בנו הרשע בחיים:
השאלות: מ"ש בשנת עשרים ליותם יפלא והלא יותם לא מלך רק שש עשרה שנה:
בשנת עשרים יען שפקח נלחם באחז ורצה לבטל מלכותו וכמ"ש נעלה ביהודה וכו' ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל, לא מנו בימיו למלכות אחז רק למלכות יותם הגם שיותם כבר מת והיה זה בשנת ד' לאחז:
