וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלָיו֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּ֩עַל֩ מֶ֨לֶךְ אַשּׁ֤וּר אֶל־דַּמֶּ֙שֶׂק֙ וַֽיִּתְפְּשֶׂ֔הָ וַיַּגְלֶ֖הָ קִ֑ירָה וְאֶת־רְצִ֖ין הֵמִֽית׃

וַיַּגְלֶהָ קִירָה. אֶת הָעָם אֲשֶׁר בָּהּ, הִגְלָה לִמְדִינָה שֶׁשְּׁמָהּ קִיר.

וְקַבֵּיל מִנֵיהּ מַלְכָּא דְאַתּוּר וּסְלִיק מַלְכָּא דְאַתּוּר עַל דַמֶשֶׂק וְאַחְדָהּ וְאַגְלֵי עַמָא דִי בָהּ לְקִירְיָנָא וְיַת רְצִין קְטָל:

ויגלה. גלה אנשיה אל קיר, והיא מארץ אשור:

וישמע אליו מלך אשור בדברי הימים אומר שהצר לו ולא חזקו ואין זה סתירה כי שם ספר שבאו עליו אדומים ופלשתים, ומלך אשור לא הסיר מעליו רק את מלך ארם, ולא חזקו נגד כל הקמים עליו מסביב:

ויגלה קירה. ר"ל שהגלה העם אשר בדמשק אל קיר: