וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה רַ֗ק לֹ֚א כְּמַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃

רַק לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁבִּטֵּל פַּרְדֵיסָאוֹת שֶׁיָּשְׁבוּ מִימֵי יָרָבְעָם עַל הַדְּרָכִים, לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל, וְזֶה בִּטְּלָן, לְפִי שֶׁגָּלוּ עֶגְלֵי הַזָּהָב כְּבָר בִּשְׁתֵּי גָּלֻיּוֹת, בְּגָלוּת רִאשׁוֹנָה, וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן, הִגְלָה עֵגֶל שֶׁבְּדָן, וּבַשְּׁנִיָּה כְּשֶׁגָּלוּ רְאוּבֵן וְגָד, נָטַל עֵגֶל שֶׁבְּבֵית אֵל, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: גַּם אוֹתוֹ לְאַשּׁוּר יוּבָל. וּלְפִי שֶׁבִּטְּלוּ פַּרְדֵּיסָאוֹת וְהֵם נִמְנְעוּ מִלַּעֲלוֹת לָרֶגֶל, לְפִיכָךְ נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם לִגְלוֹת בְּיָמָיו, שֶׁעַד עַכְשָׁיו תָּלוּ הַקַּלְקָלָה בְּמַלְכֵיהֶם, וְעַתָּה לֹא הָיָה בְּמִי לִתְלוֹת, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי: כִּי עַתָּה הִזְנֵיתָ אֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל, עַתָּה נִגְלֵית רָעַתְכֶם.

וַעֲבַד דְבִישׁ קֳדָם יְיָ לְחוֹד לָא כְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל דַהֲווֹ קֳדָמוֹהִי:

רק לא וכו׳. אמרו רבותינו ז״ל (גיטין פח א): שבטל השומרים שהושיב ירבעם לבל יעלו לירושלים ברגלים:

רק לא כמלכי ישראל כי אז כבר הגלו העגלים, ובטל את השומרים שהושיבו מלכי ישראל מקודם שלא יעלו לרגל כי נבטלו עבודת העגלים: