וְכִֽי־תֹאמְר֣וּן אֵלַ֔י אֶל־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ בָּטָ֑חְנוּ הֲלוֹא־ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר הֵסִ֤יר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶת־בָּמֹתָ֣יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֔יו וַיֹּ֤אמֶר לִֽיהוּדָה֙ וְלִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לִפְנֵי֙ הַמִּזְבֵּ֣חַ הַזֶּ֔ה תִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ וְגוֹ'. יֵשׁ לִלְמֹד מִכָּאן, דְּרַבְשָׁקֵה יִשְׂרָאֵל מוּמָר הָיָה, שֶׁהָיָה מוֹדֶה שֶׁהַקָּבָּ"ה אֱלוֹהַּ, אֶלָּא שֶׁרְצוֹנוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה.

וַאֲרֵי תֵימְרוּן לִי עַל מֵימְרָא דַייָ אֱלָהָנָא אִתְרְחִיצְנָא הֲלָא הוּא דְאַעֲדֵי חִזְקִיָה יַת בָּמָתוֹהִי וְיַת מַדְבְּחוֹהִי וַאֲמַר לֶאֱנַשׁ יְהוּדָה וּלְיַתְבֵי יְרוּשְׁלֵם קֳדָם מַדְבְּחָא הָדֵין תִּסְגְדוּן בִּירוּשְׁלֵם:

הלא הוא. הלא זה הוא אשר הסיר חזקיה את במותיו אשר היו בכל הארץ, ואמר לישראל שרק למזבח העומד בבית המקדש אשר בירושלים תשתחוו, ומיעט אם כן בעבודתו ונבאש בעיניו: