וְנָתְנ֥וּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֱלֹהִ֜ים הֵ֗מָּה כִּ֣י אִם־מַעֲשֵׂ֧ה יְדֵי־אָדָ֛ם עֵ֥ץ וָאֶ֖בֶן וַֽיְאַבְּדֽוּם׃

וּמוֹקְדִין יַת טַעֲוַתְהוֹן בְּנוּרָא אֲרֵי לָא טַעֲוָן דְאִית בְּהוֹן צְרוֹךְ אִינוּן אֱלָהֵן עוֹבַד יְדֵי אֱנָשָׁא אָעָא וְאַבְנָא וְאַבְדוּנוּן:

כי לא אלהים המה. אבל כל זה היה בעבור שאין בהם אלהות, ולזה האבידם: