וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה. לֹא יֵעָרֵךְ לְפָנֶיהָ מָגֵן.
סֹלְלָה. צִבּוּר אֲדָמָה לְהַגְבִּיהַּ תֵּל לַעֲמֹד עָלָיו לְהִלָּחֵם עַל הָעִיר, וְעַל שֵׁם שֶׁהוּא כּוֹבְשׁוֹ וְחוֹבְטוֹ בְּעֵצִים וּמַקָּבוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נָדוֹשׁ וְכָבוּשׁ בְּחֹזֶק, קוֹרֵהוּ סוֹלְלָה, לְשׁוֹן: סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה.
בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ לְמַלְכָּא דְאַתּוּר לָא יֵעוֹל לְקַרְתָּא הָדָא וְלָא יַקְשִׁית תַּמָן גִיר וְלָא יְקַדְמִינָהּ בִּתְרֵיסִין וְלָא יַצְבֵּר עֲלָהּ מָלְיֵתָא:
יורה. ישליך:
ולא יקדמנה. לא יערוך לפניה, כי התרגום של ׳לפני׳, הוא ׳קדם׳, וכן (מיכה ו ו): במה אקדם ה׳:
סללה. הוא צבור העפר ששופכין מול העיר, ועולים בה להלחם, וכן (ירמיהו ו ו): ושפכו על ירושלים סוללה:
לא יקדמנה מגן. לפי שההורסים החומות מקדמים לפניהם מגן והם באים תחתיו והורסי' החומה בכשיל וכלפות אמר לא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה להפיל החומה והוא כלי שמשליכין בו אבנים גדולות מאד להפיל החומה בחוזק או ירצה באמרו ולא יקדמנה מגן ולא יקדמנה איש מגן ויהיה חסר הנושא כאמרו ומאכלו בריאה שהרצון בו ומאכלו שה בריאה:
