וַיָּ֙רֶם֙ אֶת־אַדֶּ֣רֶת אֵלִיָּ֔הוּ אֲשֶׁ֥ר נָפְלָ֖ה מֵעָלָ֑יו וַיָּ֥שׇׁב וַֽיַּעֲמֹ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיַּרְדֵּֽן׃

וַאֲרֵים יַת שׁוֹשִׁיפָא דְאֵלִיָהוּ דִי נְפָלַת מִנֵיהּ וְתַב וְקָם עַל כֵּיף יַרְדְנָא:

וירם. מלשון הרמה והגבהה:

וירם האדרת הזאת בו לט פניו במערה והיה ציור אל המסך שבינו ובין הרוחניות, ובו עשה נס הירדן ועתה נפלה מעליו כי התפשט מן המסכים והלבושים, ולבש קדש: