מְלָכִים ב׳ ב׳ · ג׳

וַיֵּצְא֨וּ בְנֵי־הַנְּבִיאִ֥ים אֲשֶׁר־בֵּֽית־אֵל֮ אֶל־אֱלִישָׁע֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הֲיָדַ֕עְתָּ כִּ֣י הַיּ֗וֹם יְהֹוָ֛ה לֹקֵ֥חַ אֶת־אֲדֹנֶ֖יךָ מֵעַ֣ל רֹאשֶׁ֑ךָ וַיֹּ֛אמֶר גַּם־אֲנִ֥י יָדַ֖עְתִּי הֶחֱשֽׁוּ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אֶת אֲדֹנֶיךָ. וְלֹא אֲדוֹנֵנוּ, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שְׁקוּלִים כְּאֵלִיָּהוּ.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּנְפַקוּ תַּלְמִידֵי נְבִיַיָא דִי בְּבֵית אֵל לְוַת אֱלִישָׁע וַאֲמַרוּ לֵיהּ הַיְדַעְתָּא אֲרֵי יוֹמָא דֵין יְיָ דְבַר יַת רִבּוֹנָךְ מֵעַל רֵישָׁךְ וַאֲמַר אַף אֲנָא יָדַעְנָא שְׁתוּקוּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אשר בית אל. אשר בבית אל:

הידעת. בלשון שאלה אמרו, האם ידעת וכו׳:

מעל ראשך. כאילו אמרו, הנה היה לך לעטרה, ויוסר העטרה מעל ראשך:

החשו. שתקו, ולא תדברו מזה, על כי ראה באליהו, שאין חפצו לגלות הדבר לגודל הענוה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

החשו. שתקו, כמו (שם כב ג): ואנחנו מחשים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

הידעת כבר בארו חכמי האמת כי האיש האלהים הוא בין תלמידיו כלב המחיה את הגויה וכל האבר הקרוב יותר אל הלב מקבל יותר חיות ושפע, ובעת ההסתלקות ירגישו האיברים הרחוקים סילוק הנפש והחיות תחלה טרם ירגישו האיברים הקרובים אליו, ולכן בני הנביאים הרגישו תחלה כי יסתלק הלב והנפש מהם, ושאלו אם גם הוא כבר מרגיש בזה שזה סימן שהדבר קרוב מאד, והשיב גם אני ידעתי, ויש עוד לאלוה מלים, כי האסף איש הרוח מתוך העם יהיה לפעמים מחטא הדור כשאינו ראוי שעליהם יזרח שמש האלהית ורוצה להאפיל עליהם ולהשקיע אור בל יהל, ואז יעלים הדבר מבני הנביאים ומהמקבלים מאתו כדי שלא יוכנו לקבל האור מאתו בעת מותו, ויקחהו פתאום למען יתנגפו רגליהם על הרי נשף, ולפעמים יהיה זה מפני שלמות הנביא שכבר הגיע זמנו להפטר ולעלות למעונו, ושיירשו תלמידיו את כתרו, ואז יודיע הדבר לתלמידו הממלא מקומו למען יסמוך את ידיו עליו, וזה היה הספק של בני הנביאים אם הלקח אליהו הוא מפני שרצון ה' לאסוף השפע ולהאפיל האור, ובזה בודאי העלים הדבר מאלישע לבל יכינהו למלא מקומו כמו שהיה באמת שהאציל את רוחו עליו, ובזה הצד צריך שיתפללו ויבקשו על זאת, למען ישוב מחרון אפו עליהם, וזה שכתוב הידעת וכו' והשיב גם אני ידעתי, וזה הסימן שהוא לשלמות אליהו לא למען תאבד עצה מתלמידיו, ולכן החשו ולא תתפללו, כי אינו מפני קצף וחרון אף, ובהפך סילוק זה נקרא הלולא שמחה כי ישיג שלמותו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך. הנה בארו בזה שלא נלקח אלא מעל ראשו וכן אמר אליהו לאלישע בטרם אלקח מאתך וזה יורה שלא לקחו אלהים במוחלט אבל לקחו מעם אלישע:

החשו. שתקו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל