וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ נָקֵל לַצֵּל לִנְטוֹת עֶשֶׂר מַעֲלוֹת. דָּבָר קַל הוּא לִנְטוֹת בִּמְקוֹמוֹ, וְנוֹטֶה וְעוֹמֵד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אֵינוֹ דָּבָר הַנִּכָּר כָּל כָּךְ, לֹא כֵן אֶלָּא יָשׁוּב הַצֵּל, וְיִהְיֶה הַדָּבָר תֵּמַהּ, שֶׁרָאוּ שֶׁפָּנָה הַיּוֹם לַעֲרֹב, וְחוֹזֵר לִהְיוֹת בֹּקֶר.
וַאֲמַר חִזְקִיָה קַלִלָא דָא דִיהַךְ טוּלָא עֲסַר שָׁעִין בְּרַם נִסָא יְתוּב טוּלָא לַאֲחוֹרוֹהִי עֲסַר שָׁעִין:
נקל לצל לנטות. האות הזה שינטה הצל במהירות, הוא נקל מול אות החזרת הצל, כי בנטיות הצל במהירות, הלא תלך גלגל החמה במהלכו, ואך ימהר לכת במרוצה, ואין האות ניכר כל כך, ולזה ישוב הצל אחורנית, כי האות הזה יותר חזק וקשה:
ויאמר חזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות. הנה זה הפסוק קשה מאד בפירושו וזה כי ידוע כי נטית הצל תהיה מצד תנוע' השמש ולפי תנוע' השמש מעט מעט יטה הצל מעט מעט וזה מבוא' בעצמו ובהיות הענין כן מה זה שאמר חזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות איך חשב חזקיה נקל מה שהוא מהמופת נפלא מאד לא ראינו כמוהו בביאור אפילו למשה אשר לא קם כמוהו לכל האותות והמופתים אשר עשה כי המופתים ההם היו לשנות סדר אלו הדברים השפלים והוא יותר נפלא לאין שיעור מה שישתנה בו סדר הגרמים העליונים ובהיות הענין כן הנה יהיה זה המאמר מחזקיה בתכלית הסכלות ואיך ראוי שנחשוב זה עליו עם שלמותו הנראה מדבריו ואם אמרנו שלא היה זה המופת בתנועת השמש בעצמה יקשה מה שאמר בספר דברי הימים על מליצי שרי בבל שבאו לדרוש המופת אשר היה בארץ כי ידמה מזה המקום שזה המופת היה על דבר חליו לפי שבזה המקום אמר כי שמע כי חלה חזקיהו והנראה בעיני מפני כל זה שזה המופת היה בצל לא בשמש בעצמו וכבר ידעת בי העננים המתנועעים תחת השמש יביאו לפעמי' ניצוץ השמש בזולת מקומו הראוי לו וזה כבר נמצא בחוש הרבה ולפי שראה חזקיה מתנועת הרוח אז וקצת אידים שהיו תחת השמש שיקל להם בתנועתם המהירה להשיב הצל עשר מעלות כי באותו צד היתה תנועתם בקש מישעיה שיהיה הענין בהפך זה כדי שיוכר לו מופת השם יתברך והנה התפלל הנביא אל הש"י ושב הצל אחורנית עשר מעלות כמו ששאל חזקיה וזה המופת יתכן שנהיה בשחדש הש"י על דרך המופת אידים מתנועעים לצד ההוא ונרשם בהם ניצוץ השמש והביאוהו בתנועתם במהירות נפלא אל המקום ההוא עד שכבר היה זה תכף:
