וַֽיְהִי֙ כִּשְׁמֹ֣עַ הַמֶּ֔לֶךְ אֶת־דִּבְרֵ֖י סֵ֣פֶר הַתּוֹרָ֑ה וַיִּקְרַ֖ע אֶת־בְּגָדָֽיו׃

וַהֲוָה כַּד שְׁמַע מַלְכָּא יַת פִּתְגָמֵי סִפְרָא דְאוֹרַיְתָא וּבְזַע יַת לְבוּשׁוֹהִי:

ויקרע וגו׳. בעבור החרדה, כי גם הוא חשבה לאות וסימן:

ויהי כשמוע המלך את דברי ספר התורה ויקרע את בגדיו. יתכן שראה התוכחות והנמשך להם שבמשנה תורה כי שם נרמז ענין גלות שומרון וגלו' יהודה עם מלך יהודה כמו שבארנו שם ואולי חלקיה קרא זה אל שפן לסבב שיקראהו שפן אל המלך ויקח עצה להסיר ממנו זה הרע לפי מה שאפשר: