מְלָכִים ב׳ כ״ה · י״ט

וּמִן־הָעִ֡יר לָקַח֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד אֲֽשֶׁר־ה֥וּא פָקִ֣יד ׀ עַל־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַחֲמִשָּׁ֨ה אֲנָשִׁ֜ים מֵרֹאֵ֤י פְנֵֽי־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצְא֣וּ בָעִ֔יר וְאֵ֗ת הַסֹּפֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א הַמַּצְבִּ֖א אֶת־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְשִׁשִּׁ֥ים אִישׁ֙ מֵעַ֣ם הָאָ֔רֶץ הַֽנִּמְצְאִ֖ים בָּעִֽיר׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא. שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ מִנְיַן כָּל עִיר וָעִיר, כַּמָּה אֲנָשִׁים מוֹצִיאָה לַצָּבָא.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּמִן קַרְתָּא דְבַר גַוָזָא חַד דְהוּא מְמַנָא עַל גַבְרֵי עָבְדֵי קְרָבָא וְחַמְשָׁא גַבְרִין דְחָזָן אַפֵּי מַלְכָּא דְאִשְׁתְּכָחוּ בְקַרְתָּא וְיַת סַפְרָא רַב חֵילָא דִכְנַשׁ יַת עַמָא דְאַרְעָא וְשִׁתִּין גַבְרָא מֵעַמָא דְאַרְעָא דְאִשְׁתְּכָחוּ בְקַרְתָּא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

מרואי פני המלך. רצה לומר: היושבים תמיד עם המלך ובירמיהו נאמר שבעה אנשים וזהו לפי ששנים, , מהם לא היו חשובים כמו החמשה, ולא כללם כאן עמהם:

אשר נמצאו בעיר. ולא ברחו ממנה ביתר השרים:

הספר שר הצבא. סופר של שר הצבא:

המצבא. על פיו מוציאה כל עיר אנשיה לצאת במלחמה:

מעם הארץ. מהמכובדים שבהם, אשר נמצאו בעיר ולא ברחו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

סריס. שר:

פקיד. ממונה:

המצבא. מלשון צבא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

וחמשה אנשים ובירמיה ושבעה אנשים, י"ל שתחלה מצא חמשה ואחר כך מצא עוד שנים עד שהיו שבעה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ואת הסופר שר הצבא. רוצה לומר ואת הסופר שהיה סופר שר הצבא והנה שר הצבא הוא המצביא את כל עם הארץ על פי הסופר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל