וַאֲמַר אֱלִישָׁע קַיָם הוּא יְיָ צְבָאוֹת דִמְשַׁמֵשְׁנָא קֳדָמוֹהִי אֲרֵי אִלוּלָא פוֹן אַפֵּי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה אֲנָא נָסֵיב אִם אִסְתַּכַּל בָּךְ וְאִם אַחֲזִינָךְ:
אשר עמדתי לפניו. שאני רגיל לעמוד לפניו בתפלה:
כי לולי וכו׳. רצה לומר: אם לא היה הדבר הזה, מה שאני נושא פני יהושפט:
אם אביט וכו׳. רצה לומר: אם הייתי מביט אליך בזולת יהושפט, יהיה עלי עונש השבועה:
לולי. אם לא:
ויאמר כי לולי כי מתנאי חלות שפע הנבואה על הנביא הוא בשהוא בין אנשים צדיקים ואנשי הרוח, כמ"ש והתנבית עמהם, ואם הוא בין רשעים זה מונע השפע מלירד עליו, אמר, הנה אתה סבה לשלא אשיג שפע הנבואה, רק הלא יהושפט פה והוא בצדקתו יעזר שתחול הנבואה והדבר שקול, ולכן צריך עוד איזה פעולה להזדמנותה שהוא הניגון, מה שאין כן אם לא היה יהושפט לא היה הניגון מועיל, ואם לא היה הרשע פה לא היה צריך לזה, וזה שכתוב ועתה קחו לי מנגן :
