וַיַּעֲשֶׂ֤ה הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה רַ֕ק לֹ֥א כְאָבִ֖יו וּכְאִמּ֑וֹ וַיָּ֙סַר֙ אֶת־מַצְּבַ֣ת הַבַּ֔עַל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃

רַק לֹא כְאָבִיו וּכְאִמּוֹ. שֶׁהוֹסִיפוּ אֶת הַבַּעַל, לְהַכְעִיס.

וַעֲבַד דְבִישׁ קֳדָם יְיָ לְחוֹד לָא כַאֲבוּהִי וּכְאִמֵיהּ וְאַעְדֵי יַת קָמַת בְּעָלָא דַעֲבַד אֲבוּהִי:

מצבת. מלשון מצבה:

(ב-ג) ויעש במה שדבק בחטאת ירבעם שהיה מפני יראת נזק וזה שכתוב לא סר ממנה, ולא כאביו וכאמו שהיו עושין להכעיס:

רק לא היה כאביו וכאמו. ר"ל שהוא דבק לבד בחטאת ירבעם ועזב חטאת אחאב ואיזבל, והנה הסיר מצבת הבעל שעשה אביו אך לא הסיר האשרה שעשתה אמו כי לא יכול לפי שהיא היתה בחיים עדיין: