מְלָכִים ב׳ ג׳ · ד׳

וּמֵישַׁ֥ע מֶלֶךְ־מוֹאָ֖ב הָיָ֣ה נֹקֵ֑ד וְהֵשִׁ֤יב לְמֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאָה־אֶ֣לֶף כָּרִ֔ים וּמֵ֥אָה אֶ֖לֶף אֵילִ֥ים צָֽמֶר׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

נֹקֵד. מָרֵי גֵיתִין.

אֵילִים צָמֶר. דִּיכְרִין דְּרָעֲיָא, עִם צִמְרָם.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּמֵישַׁע מַלְכָּא דְמוֹאָב הֲוָה מָרֵי גֵיתִין וּמְתִיב תּוּקְרָבָא לְמַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל שְׁנָא בִּשְׁנָא מְאָה אַלְפִין תּוֹרִין דְפִטְמָא וּמְאָה אַלְפִין דִכְרִין דְרַעְיָא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

היה נוקד. רוצה לומר: בעל צאן הרבה, ועל שרובם נקודים, יקרא המתעסק בהם בשם נוקד, כמו (עמוס א א): דברי עמוס אשר היה בנוקדים:

והשיב. לפי שבכל שנה העלה לו המס הזה, לכן אמר והשיב, רצה לומר: נתן וחזר ונתן:

צמר. עם צמרם לא גזוזים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ומישע שהיה נוקד צאן לתכלית זה, כי השיב שכל שנה ושנה היה נותן מס הזה ולכן אמר לשון השבה וכן הלשון בדברי הימים ב' (כ"ז ה') ובמות אחאב פשע בימי אחזיהו כנ"ל (א' א'):

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

היה נוקד. ר"ל בעל מקנה והיה עושה מס למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר ר"ל בעלי צמר ולא גזוזים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל