נַעֲשֶׂה־נָּ֤א עֲלִיַּת־קִיר֙ קְטַנָּ֔ה וְנָשִׂ֨ים ל֥וֹ שָׁ֛ם מִטָּ֥ה וְשֻׁלְחָ֖ן וְכִסֵּ֣א וּמְנוֹרָ֑ה וְהָיָ֛ה בְּבֹא֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ יָס֥וּר שָֽׁמָּה׃

נַעְבֵּיד כְּעַן עֲלִיַת כָּתְלָא זְעֵירָא וּנְתַקֵן לֵיהּ תַּמָן אֲתַר עַרְסָא וּפְתוֹרָא וְכוּרְסַיָא וּמְנַרְתָּא וִיהֵי בְּמֵיתוֹהִי לְוָתָנָא יִתְפְּנֵי לְתַמָן:

עלית קיר. עליה קטנה בנויה בקיר אבנים, בנין מעולה:

יסור שמה. להתבודד בחדרו לבד:

קיר. כותל:

ונשים. מלשון שימה:

נעשה נא ולכן רצתה לעשות גם משכן לארון הברית הזה שביתה תהיה מעון לשכינה השוכנת על הנביא, ושם נשים כסא ומטה וכו' שהם ד' תקוני שכינתא כדי שבבואו אלינו יסור שמה, ויהיה שם מקום מיוחד לשכינת אל:

נעשה נא עלית קיר קטנה. אחשוב שמהקיר בעינה היתה נמשכת העלייה כמו הענין בבנין הכפה מאלט"ו בלע"ז:

ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה. רצה לומר כי למעלתו אין ראוי שישתתפו בני הבית עמו ולא להשתמש בכלים שהוא ישתמש בהם ולזה רצת' שיהי' לו שם כלי תשמישו מיוחדים לה: