רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ. בִּשְׁבִילֵנוּ.
אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת. לָשׂוּם אֶל לִבֵּךְ אֶת הָעֵסֶק הַזֶּה, כְּמוֹ: וְחָרֵד עַל דְּבָרִי, זָהִיר עַל הַדָּבָר שֶׁיְּהֵא עָשׂוּי, וְנוֹתְנוֹ אֶל לִבּוֹ.
מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ. מָה אַתְּ צְרִיכָה שֶׁנַּעֲשֶׂה לָךְ, שֶׁבִּשְׁבִילֵנוּ עָסַקְתְּ כָּל זֶה.
בְּתוֹךְ עַמִּי. בְּתוֹךְ קְרוֹבַי, אֵין אָדָם מַזִּיקֵנִי, אֵינִי צְרִיכָה לְמֶלֶךְ וְלֹא לְשַׂר הַצָּבָא.
