מְלָכִים ב׳ ד׳ · ט״ז

וַיֹּ֗אמֶר לַמּוֹעֵ֤ד הַזֶּה֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה (אתי) [אַ֖תְּ] חֹבֶ֣קֶת בֵּ֑ן וַתֹּ֗אמֶר אַל־אֲדֹנִי֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אַל־תְּכַזֵּ֖ב בְּשִׁפְחָתֶֽךָ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה. כְּמוֹ שֶׁאַתְּ קַיֶּמֶת הַיּוֹם וּלְשָׁלוֹם, כָּךְ תְּהִי קַיֶּמֶת לַמּוֹעֵד הַזֶּה, וְחוֹבֶקֶת בֵּן.

אַל אֲדֹנִי. אַל תֹּאמַר חוֹבֶקֶת בֵּן, מַה לִּי חִבּוּקוֹ אִם סוֹפִי לְקָבְרוֹ, וְזֶה שֶׁאָמְרָה לּוֹ כְּשֶׁמֵּת הֲלֹא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אוֹתִי.

אַל תְּכַזֵּב. אַל תַּרְאֵנִי דָּבָר שֶׁיִּפְסֹק, יֵשׁ בְּיָדְךָ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְיִנָּתֵן לִי בֵּן, אַךְ בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אַל תִּתֵּן לִי אֶלָּא בֵּן שֶׁל קַיָּמָא.

אַל תְּכַזֵּב. כְּמוֹ: לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַאֲמַר לְזִמְנָא הָדֵין בְּעִדַן דְאַתּוּן קַיָמִין תְּהֵא מְחַבְּקָא בְרָא וַאֲמַרַת בְּבָעוּ רִבּוֹנִי נְבִיָא דַייָ לָא יִתְכַּדֵיב פִּתְגָמָךְ בְאַמְתָךְ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

למועד הזה כעת חיה. רצה לומר: לזמן הבא כעת הראויה להיות חיה רוצה לומר: יולדת, והיא ככלות תשעה חדשים, שהם ימי הריון:

את חובקת בן. רצה לומר: תשעשע עצמך עם בנך לחבקו, ואף כי בתחלה לא דבר עמה פנים אל פנים, אבל אחר שראה צניעותה שעמדה בפתח, חזר לדבר עמה:

אל אדוני. אל תדבר כדברים האלה:

אל תכזב. אל תאמר דבר הנפסק, בעבור לשמח לב שפחתך, ועל כי אמר חובקת בן, המורה לשעשוע מה, ולא הבטיחה שיתקיים, לזה אמרה אל תשמחני בדבר שאינו מתקיים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

חיה. כן נקראת היולדת, ובדברי רבותינו ז״ל (יומא עג ב): והחיה תנעול את הסנדל:

תכזב. ענינו דבר הנפסק, כמו (ישעיהו נח יא): אשר לא יכזבו מימיו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

למועד הזה כעת חיה פי' הרלב"ג שרצה לומר למועד של הרגע ההוה שאני מדבר שנקראת עת חיה, כי הזמן העבר הוא עת מתה שאינה במציאות, והעתיד לא נולד עדיין רק זמן ההוה הוא החי, אל תכזב בשפחתך כאשר אמר לה את חובקת בן שזה מורה רק שתחבוק אותו לא שיאריך ימים (כי היה לו לומר ולך בן כמ"ש המלאך לשרה כעת חיה ולשרה בן), וגדר הכזב הוא דבר הפוסק ואינו מתקיים (כמו היו תהיה לי כמו אכזב) א"ל הגם שידעתי שלא תשקר ואוליד בן הלא אם ימות אחר כך תהיה הבטחה כוזבת ופוסקת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

כעת חיה. ר"ל כעת הזה העומד וקרא העת ההיא חיה להיות זה החלק מהזמן לבדו נמצא כי הזמן החולף כבר נעדר והעתיד עדיין לא נכנס במציאות וכבר בארנו זה בפרשת וירא אליו באור שלם:

אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך. ר"ל שהיא אומרת זה דרך בקשה לא יהיה זה אדני לא תכזב בשפחתך בעבור שפחתך להביא לי טובה שאינה טובה אם לא יתקיים הילד כי אלישע לא הבטיחה שיחיה כמו שהיה נראה מבקשת גחזי שאמר אבל בן אין לה וזהו גם כן מה שזכרה אחר זה שאמרה לו לא תשלה אותי ר"ל בל תתן לי טובה שלא תהיה אלא לתת לי שלוה להניח לי מעוצם תשוקתי אל שיהיה לי בן כי אינני חפצה בזה מזה הצד אם לא יתקיים הילד:

מקור: ספריא · נחלת הכלל