וַיֹּאמַר הַךְ נָא וְגוֹ'. עַל הַקְּלָלָה לֹא הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, אֲבָל עַל הַפְּקִיחָה הִזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם עַל שְׁתֵּיהֶן, עַל שֶל נַעַר וְעַל שֶל גְּדוּד.
סַנְוֵרִים. חֹלִי שֶׁל שִׁמָּמוֹן, רוֹאֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא רוֹאֶה.
וּנְחָתוּ לְוָתֵיהּ וְצַלִי אֱלִישָׁע קֳדָם יְיָ וַאֲמַר מְחֵי כְעַן יַת עַמָא הָדֵין בְּשַׁבְרִירַיָא וּמְחָנָן בְּשַׁבְרִירַיָא כְּפִתְגָמָא דֶאֱלִישָׁע:
וירדו. הארמים ירדו אל אלישע:
בסנורים. הוא העדר הראיה וההכרה האמיתית, וכן נאמר בסדום (בראשית יט יא): הכו בסנורים וכו׳ וילאו למצוא הפתח:
הך נא את הגוי, נס זה היה הפך מן הראשון, שבראשון פתח להנער על ידי הנבואיי שיראה דברים נעלמים מעין הגשמי, ועתה התפלל לסתום עין הראות החושיי מעיני הרואים ולנחותם תהו לא דרך:
וירדו אליו ויתפלל אלישע. ר"ל כי בעת שהיו יורדים אל אלישע לתפשו התפלל אלישע אל ה' שיכה אותם בסנורים בדרך שלא יראו היטב ובזה האופן נדמה להם שהעיר שהלכו שם לא היתה העיר שהיו מבקשים והיה אפשר זה לפי מחשבתם כי בלילה הלכו שם ויתכן שבבאם לאלישע שאלו לו האם העיר שהם בה היא דותן וענם לא כי טעית' בדרך ולא זו העיר אשר אלישע בה כי כבר הלך לעיר אחרת או הרצון בו ולא זו העיר היא דותן והביאור הראשון הוא יותר נכון:
