וַנְּבַשֵּׁ֥ל אֶת־בְּנִ֖י וַנֹּאכְלֵ֑הוּ וָאֹמַ֨ר אֵלֶ֜יהָ בַּיּ֣וֹם הָאַחֵ֗ר תְּנִ֤י אֶת־בְּנֵךְ֙ וְנֹ֣אכְלֶ֔נּוּ וַתַּחְבִּ֖א אֶת־בְּנָֽהּ׃

וַתַּחְבִּא אֶת בְּנָהּ. מֵת, וְרוֹצָה לְאָכְלוֹ לְבַדָּהּ.

וּבַשֵׁילְנָא יַת בְּרִי וַאֲכַלְנוּהִי וַאֲמַרִית לָהּ בְּיוֹמָא אוֹחֲרָנָא הָבִי יַת בְּרִיךְ וְנֵיכְלִינֵיהּ וְאַטְמָרַת יַת בְּרָהּ:

ותחביא. הסתירה:

ותחבא את בנה. ר"ל למלטו שלא יאכלוהו כי אולי תהיה לה הצלה ממקום אחר: