וַיְהִ֗י כְּדַבֵּר֙ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹ֑ר סָאתַ֨יִם שְׂעֹרִ֜ים בְּשֶׁ֗קֶל וּֽסְאָה־סֹ֙לֶת֙ בְּשֶׁ֔קֶל יִֽהְיֶה֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בְּשַׁ֖עַר שֹׁמְרֽוֹן׃

וַהֲוָה כַּד מַלֵיל נְבִיָא דַייָ עִם מַלְכָּא לְמֵימָר סָאתָן סְעוֹרִין בְּסִלְעָא וּסְאָה סוּלְתָּא בְּסִלְעָא יִהֵי כְּעִדָנָא הָדֵין מְחַר בְתַרְעָא דְשֹׁמְרוֹן:

ויהי כדבר. חוזר ומפרש, למה דבר הנביא שימות השליש, ואמר לפי שכאשר דבר איש האלהים וכו׳: