וַיְהִ֗י כִּרְא֤וֹת יְהוֹרָם֙ אֶת־יֵה֔וּא וַיֹּ֖אמֶר הֲשָׁל֣וֹם יֵה֑וּא וַיֹּ֙אמֶר֙ מָ֣ה הַשָּׁל֔וֹם עַד־זְנוּנֵ֞י אִיזֶ֧בֶל אִמְּךָ֛ וּכְשָׁפֶ֖יהָ הָרַבִּֽים׃

וַהֲוָה כַּד חֲזָא יְהוֹרָם יַת יֵהוּא וַאֲמַר הַשְׁלָם יֵהוּא וַאֲמַר מַה הַשְׁלָם עַד טַעֲוַת אִיזֶבֶל אִמָךְ וְחָרְשָׁהָא סַגִיאִין:

מה השלום. מהו השלום הראוי, עד שיהא תשלום גמול זנוני איזבל וכו׳, וכאומר, וכי ראוים אתם לשלום:

ויהי כראות רצה לומר תיכף כשראהו מרחוק, כי נשמר מלהתקרב אליו כנזכר וכפי המבואר יורם התקרב יותר עד שיעור שראה את יהוא ושמע קולו מרחוק, ואחזיה עמד רחוק מיהורם וכשהפך יורם צעק אל אחזיה שינוס כי יש מרמה וקשר: