לָכֵן֙ לֹֽא־יִֽהְיֶ֣ה לְךָ֔ מַשְׁלִ֥יךְ חֶ֖בֶל בְּגוֹרָ֑ל בִּקְהַ֖ל יְהֹוָֽה׃

מַשְׁלִיךְ חֶבֶל. חוֹלֵק נַחֲלָה, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ לְחַלֵּק נַחֲלָה בְּחֶבֶל הַמִּדָּה:

בְּכֵן לָא יְהֵי לָךְ מְתַח חוּט מְשַׁח בְּעַדְבָא בִּקְהָלָא דַיָי:

לכן - יאמר לכל איש מהמשפחה הרעה הגוזלים השדות. הטעם: בעבור שעשית זה, החמס לא ישאר לך בן שישליך חבל בגורל.

בקהל ה'- בשוב ה' שבות עמו.

לכן. מוסב למעלה לומר הואיל וכן עשית לעשוק גבר וביתו לכן לא יהיה לך משליך וכו׳ ר״ל לא יהיה מי מזרעך שיקח חלק בארץ בתוך קהל ה׳ כשיקחו הם בשובם לארץ ואמר משליך חבל בגורל כי הדרך הוא כשחולקים קרקע בגורל משליכים חבל בארץ למדוד בה את החלקים:

חבל. מל׳ קו המדה:

לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל, לא תקח אתה חלק גם בחלוקת השדות, אחר שהשדות היו גזולים בידך, והם מושבים עתה לבעליהם, והוא מליצה על שהאויב יחריב את הבתים ומדלת עם הארץ ישאיר בשדות לכורמים וליוגבים, בענין שהם ישיגו שדותיהם הנגזלות בחזרה, והמשפחה שהיו גוזלים שדות ובתים ונתעשרו מן הגזלות לא יהיה להם שום חלק וגורל בין קהל ה':