וְעָמַ֗ד וְרָעָה֙ בְּעֹ֣ז יְהֹוָ֔ה בִּגְא֕וֹן שֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וְיָשָׁ֕בוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה יִגְדַּ֖ל עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃

וְרָעָה. וּפִרְנֵס אֶת יִשְׂרָאֵל:

וְיָשָׁבוּ. מִן הַגָּלֻיּוֹת:

כִּי עַתָּה יִגְדַּל. מַלְכָּם:

עַד אַפְסֵי אָרֶץ. וֶהֱבִיאוּם מִנְחָה אֵלָיו בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב:

וִיקוּם וְיִשְׁלוֹט בִּתְקוֹף מִן קֳדָם יְיָ בִּרְבוֹת שְׁמָא דַייָ אֱלָהֵיהּ וִיתוּבוּן מִבֵּינֵי גָלוּתְהוֹן אֲרֵי כְעַן יַסְגֵי שְׁמֵיהּ עַד סְיָפֵי אַרְעָא:

ועמד ורעה - יהיה רועה ישראל, בעוז השם וישבו לבטח.

ועמד ורעה. מלך המשיח הוא ינהיג אותם בעוז ה׳ ר״ל ולא בעוצם ידו כי מה׳ היתה זאת:

בגאון. ברוממות שם ה׳ אלהיו והוא כפל ענין במ״ש:

וישבו. ישראל ישבו בארצם בהשקט ושאנן:

כי עתה. ר״ל בזמן הזה יגדל שמו להתפרסם עד קצות הארץ:

ורעה. ר״ל ינהיג:

בגאון. ענין רוממות:

אפסי. קצות כי בקצוות הארץ היא אפס וכלה:

ועמד, אבל אח"כ יעמוד המשיח מבית לחם אפרתה, היינו שיעמוד ויתגבר על האומות, ורעה את ישראל, ומפרש, ועמד בעז ה' שיעמוד נגד האומות בכח ה', ורעה בגאון שם ה' אלהיו בקדושת שם ה' ירעה את ישראל (כמ"ש והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט) וישבו, ר"ל מאז לא לחמו עוד, רק ישבו במנוחות שאננות, וכמ"ש והיתה מנוחתו כבוד, כי עתה וכו'.