התחילו ללמודאַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ. כְּמַשְׁמָעוֹ, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ כְּלַפֵּי מַעְלָה אַל תֶּחֱטָאוּ וְתֹאמְרוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבֵנוּ וְהוּא יִמְחוֹל לָנוּ.
מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ. נִשְׁמָתְךָ הִיא תָּעִיד בְּךָ.
פִּתְחֵי פִיךָ. דִּבְרֵי פִיךָ פְּתִיחוֹת פִּיךָ.
לָא תְהֵימְנוּן בִּרְחֵים וְלָא תִתְרַחֲצוּן בְּקָרִיב מֵאִתַּת קְיָמָךְ טַר מְלֵי פוּמָךְ:
אל - יזהיר הנביא אנשי אותו הדור. אמר יפת: אל תבטחו בגדול. ולפי דעתי: כי לנשים ידבר אל תבטחו באלוף נעוריה, כי יזהיר האלוף משוכבת חיקך.
אל תאמינו ברע. הנה בזמן הזה אל תאמינו איש ברעהו ואל תבטחו בהבטחת שר עם כי מעולם דרך השר הוא לקיים הבטחתו הנה עתה אל תבטחו בו:
משוכבת חיקך. מאשתך השוכבת בחיקך שמור פתחי פיך לבל תדבר דבר שראוי להסתיר כי גם היא תגלה מצפוניך:
באלוף. ענין שררה כמו אלופי אדום (שם ט״ו):
פתחי פיך. על השפתים יאמר בדרך שאלה:
אל, ר"ל והמבוכה תהיה גדולה ביניהם כ"כ עד שיתחלק לבם איש מאחיו עד שלא יאמינו גם בריע שעד עתה האמין באהבתו, ולא יבטחו באלוף שהוא השר המלמד אותו ומורהו הדרך, וגם משוכבת חיקך שמור פתחי פיך, כי יחדל גם שלום הבית: