אָ֣ז יִ֭קְרָאֻנְנִי וְלֹ֣א אֶעֱנֶ֑ה יְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִי וְלֹ֣א יִמְצָאֻֽנְנִי׃

אז. בבוא הצרה:

יקראונני. יקראו אלי:

ישחרנני. ענין דרישה כמו לשחר פניך (לקמן ז):

אז יקראנני ולא אענה, מצייר שתחלה תהיה החכמה עדיין קרובה אצלם עד שיקראו אותה, רק היא לא תענה להם ואחר כך תתרחק מאתם עד שישחרונני ולא ימצאונני, והנה הראשון הוא בכסילים שיודעים חקי החכמה ואין שומרים אותם מפני תאותם, ואחר כך יגיעו אל ענין האוילים שמסתפקים בחקי החכמה או למדרגת הפתאים שאין יודעים חקי החכמה כלל: