צַ֭דִּיק לְעוֹלָ֣ם בַּל־יִמּ֑וֹט וּ֝רְשָׁעִ֗ים לֹ֣א יִשְׁכְּנוּ־אָֽרֶץ׃

צדיק - לא ימוט לעולם בבא הצרות, או אחרי מותו ישאר זרעו, שנאמר: וצדיקים ישכנו ארץ.

ורשעים - יאבד זכרם וזרעם.

לעולם. אף אם הוא מט לא לעולם ימו כי יחזור ויקום:

לא ישכנו. לזמן מרובה אף אם שעתם מצלחת היא לפי שעה:

ימוט. לשון נטיה:

ישכנו. עניינו חניה בהשקט:

צדיק לעולם בל ימוט, ההתמוטטות בא ע"י סבה, ר"ל ע"י חולשת הרגלים או מקום מדרון, והצדיק גם כשימוט ע"י שלא עמד על מצב טוב בכ"ז לא ימוט לעולם, כי שבע יפול צדיק וקם, ורשעים לא ישכנו ארץ, גם בעת ששוכנים עלי ארץ לא על מדרון רק בשכינה קבוע עלי ארץ, בכל זה לא ישארו שוכנים שם כי ינערו רשעים ממנה:

צדיק לעולם בל ימוט. הנה לעוצם השגחת הש"י על הצדיק לא ימוט לעולם ר"ל כל ימיו ולא ימעדו קרסוליו אך יתקיים במקום שהוא בו מהארץ לא יגלה משם למקום אחר ואולם הרשעים לא ישכנו ארץ כי אם זמן מועט כי מפני רוע פעולוחיהם יהיו להם שונאים רבים או ירצה באמרו לא ימוט לעולם חוך הזמן הנגזר לו לחיות לא ימות כטעם אמרו את מספר ימיך אמלא ואולם הרשעים לא ישכנו ארץ הזמן המוגבל להם כי שנותם תקצורנה: