מִשְׁלֵי י״ב · כ״ד

יַד־חָרוּצִ֥ים תִּמְשׁ֑וֹל וּ֝רְמִיָּ֗ה תִּהְיֶ֥ה לָמַֽס׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יד - משרת בעבור שנים.

חרוצים - מן אז תחרץ שטעמו נוע, כלומר מתנועעים אחר מחייתם ידם תהיה מושלת ויד רמיה, שתרמה בני אדם היא תהיה למס לחרוצים המושלים. ויתכן חרוצים, בעלי חרוץ והוא הזהב.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

יד חרוצים. מי שהוא זריז במעשיו להרויח במעשה ידיו סופו תרום קרנו וימשול א״כ ידו משלה לו אבל יד רמיה ר״ל המרויח ברמיה תהיה להמסה וירד מטה מטה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

חרוצים. זרוזים:

למס. מל׳ המסה והמגה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

יד חרוצים תמשול, החרוץ נאמר הפך העצל והפך הרמאי, והוא העושה מלאכתו בלי עצלות רק בחריצות וביושר שלא ע"י הרמיה, ואינו אץ להעשיר פתאום בלא יגיעה, כמ"ש מחשבות חרוץ אך למותר וכו' אץ אך למחסור (כ"א ה') וע"י החריצות יתעשר, והעצל והרמאי יהיו רשים וחלכאים, ויצייר כי החרוצים הם יהיו העשירים במדינה ולכן ידם תגבר ויהיו הם המושלים בארץ, והרמיה מעניה ומשפלותה תהיה למס, כדרך העבדים שנותנים מס אל אדוניהם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

יד חרוצים. יד האנשי' החרוצים תמשול כי בחריצותם יקנו הון יתחזקו בו למשול על האנשים ואולם הרמיה תהיה למס עובד בהפך הענין בחרוצים והנה הרצון בזה באמרו רמיה אנשי רמיה והנ' האנשים ההם עצלים לא יעשו המלאכה כי יבטחו שיביאו לחמם מהרמיה או יהיה הרצון בזה בחרוצים ישרים אשר כל מעשיהם נחתכים ונגזרי' לפי המשפט ומזה הצד הם הפך בעליה רמיה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל