לפי שכלו, טוב - שנים דבקים. וכן פירוש: בעבור פיהו שירבה השכל ישבחוהו בני אדם, ומעוות הלב יבוזו לו ונקלה ונמאס בעיניו ובשכלו קונה עבד לו טוב ממתכבד, שהיה מרובה ממון והפסידו באולתו ואחרי כן היה חסר לחם ומתכבד לשון הרבה, וכן כבד מאד או מתכבד כנגד נקלה, כלומר שהוא נכבד בעיניו והוא חסר לחם טוב הנקלה.
לפי שכלו. כל איש ישובח לפי שיעור שכלו אם רב ואם מעט אבל מי שלבו נטה מחכמה יהיה לבזיון:
ונעוה. מל׳ נע כאשר יאמר מן זע זעוה:
לפי שכלו יהולל איש, השכל הוא כח מיוחד באדם השולט על דברים שאין הבינה שולטת, כמו להבין חקי החכמה על אמתתם (וכבר בארו חכמי הלשון שלכן לא תמצא לשונות של בינה סמוכים אצל חכמה שיאמר בינו חכמה כמ"ש ומשכילים בכל חכמה, כי זה למעלה מבינת האדם) וכן להבין ההשגות העליונות כבוד ה' וכיוצא שא"א להשיג ע"י היקשים ומופתים שהתחלתם בנוים על המוחשות או מושכלות ראשונות, ישיג בכח השכל. והנה סתם שכל המוזכר בכתבי הקדש הוא לטוב, אבל לפעמים יצר הלב ושקיעתו בתאות יטעה את השכל, כי הלב הוא הכח הממשלה אשר בנפש, והוא צריך ליועצים שהם הבינה והשכל, אבל כאשר יתגברו בו הציורים הרעים והתאוות ימשיך גם את היועצים שיעצוהו כפי רצון היצר, ואז יעזרהו השכל לרוע, ומי שלבו שהוא כח הממשלה נעוה וסר מדרך הישר והחכמה, אז גם השכל יהיה לבוז, כי ילך כעבד לשרת את התאוה והיצר, וז"ש שהאיש יהולל לפי שכלו, שאם י"ל שכל גדול ישכיל את חקי החכמה וישכיל באמתת דרכי ה' ויהיה לתהלה ותפארת, וכ"ז בשהלב ישר, היינו שכח המושל שבו, נוהג כפי חקי החכמה והבינה ובלתי שומע ליצריו הזונים, אבל כשהוא נעוה לב, אז יהיה השכל לבוז, כי כל ששכלו גדול יותר, כן יעזרהו לרוע:
לפי שכלו. האיש המשכיל יהולל לפי שכלו כי החכמה משובחת לאנשים כלם ובלם נכספים אליה כמו שזכרנו במה שקדם ואמנם מי שהוא מעוות השכל ר"ל שהוא טועה במושכלות יהיה לבוז כי לא יעמוד במשאו ובמתנו מפני שבוש דעותיו אבל ינצחוהו המתוכחים עמו וישיגהו הבוז לזאת הסבה: