תַּאֲוָ֣ה נִ֭הְיָה תֶּעֱרַ֣ב לְנָ֑פֶשׁ וְתוֹעֲבַ֥ת כְּ֝סִילִ֗ים ס֣וּר מֵרָֽע׃

תאוה נהיה - דבק בעליון. וכן הוא מי שהתאוה לשמור התוכחת ונהיתה, כאשר התאוה תערב לנפשו ותנעם לו.

ותועבת כסילים - מי שהוא סור מעשות רע, סור פעול:

תאוה נהיה. כאשר נשברה תאות האדם בענייני הגוף אז תערב לנפש המשכלת כי אז תשכיל אבל הרשעים דבר תעוב הוא להם כאשר המה סרים מן הרע מחסרון התאוה כי יותר יחפצו שיתאוו לעבירה ויעשוה:

נהיה. ענין שבירה כמו נהיתי ונחליתי (דניאל ח):

תערב. ענין מתיקות כמו וערבה לה׳ מנחת (מלאכי ג׳:ד׳):

תאוה נהיה, מודיע שהכסיל אינו פתי כי הוא יודע חקי החכמה, ואם לא היתה התאוה שתאלצהו היה סר מרע ע"פ חקי החכמה, אבל מפני שתאוה נהיה תערב לנפש, הגם שאין בתאוה טוב ומועיל יש בו ערבות לנפש הבהמיות, והוא אינו יכול לנצח תאותו מפני הערב, כי בוחר בערב על הטוב ומועיל ולכן תועבת כסילים סור מרע, כי רוצה בערב:

תאוה נהיה. תאות האיש הנהיה ונחלה שלא נמשך אליה תערב לנפש המשכל' כשהיא גברה על הנפש המתאוה וזה בעינו הוא דבר נתעב אצל הכסילים ר"ל כי תועבת כסילים סור מרע: