בְּֽפִי־אֱ֭וִיל חֹ֣טֶר גַּאֲוָ֑ה וְשִׂפְתֵ֥י חֲ֝כָמִ֗ים תִּשְׁמוּרֵֽם׃

בידיה תהרסנו. תהרס ביתה זו אשתו של קרח:

חוטר - מטה, והוא רמז ללשון שנמשלה למטה, כלומר בתוך פי האויל יש מטה והוא הלשון שיכה בה בדבר גאוה.

ושפתי חכמים - שלא תדברנה בגאוה.

תשמורם - תשמור אותם השפה, כי על כל אחד ידבר.

חוטר גאוה. גאוה זקופה כמקל:

תשמורם. מלדבר גאות:

חוטר. מטה כמו ויצא חוטר מגזע ישי (ישעיה יא):

בפי אויל, האויל הוא המסתפק בחקי החכמה והנה חקי החכמה אין עליהם מופת ולא ידעו ע"י שכל האדם רק מה' המה, ומי שאינו מתגאה ולא יהרוס לעבור את גבול שכלו שיאמר שבשכלו יוכל להשיג את הכל, הוא יכנע לחקי החכמה הנתונים מאת האלהים ויאמין בם ולא יחלוק עליהם, רק האויל בפיו חוטר גאוה פיו המדבר תהפוכות הפך דרך החכמה, כאילו האולת שלו היא החכמה, הוא מסבת גאותו, וגאותו בולטת מפיו כחטוטרת היוצא מן האילן, אבל שפתי חכמים, השפתים מציירים הדבור החיצוני, ויבואו אצל חכמים כשידברו דברי החכמה בשפתים שמרמזים על הדעת ר"ל ששבו אצלם לדעת, שע"י שמאמינים בחקי החכמה הם אצלם כדברים הנודעים בדעת, זה תשמורם מן הגאוה, כי יכנעו אל החכמה העליונה ויאמינו בה, כי ה' יתן חכמה:

בפי אויל. הנה בפי אויל מטה גאוה להשחיתו וההפך בדרכי החכמים כי הם באופן מהשפלות ופיוס לאנשים שישמרום מכל רע: